האם אפשר לעזור בשיפור יחסים מעורערים עם ילדים בוגרים

יש לי נסיון רב בליווי הורים במצבים של יחסים מעורערים עם ילדים בוגרים (בני העשרים, שלושים..)

מה שבדרך כלל מאפיין מצבים כאלה זה תחושת חוסר אונים וייאוש מצד ההורים. אין ספק שזה לרוב מאד קשה וכואב לשני הצדדים.

אם זה מוכר לכם והייתם רוצים לדעת האם יש סיכוי לשנות, תשובתי היא שכן, בהחלט. קחו כמה דקות לטובת עוד אחד מהסיפורים המעודדים שאני נתקלת בהם בקליניקה (ללא פרטים מזהים):

זוג הורים, להם שני ילדים: צעיר בן 27 שמתגורר עם חברתו ביחידת דיור צמודה לבית ההורים, כרגע עוסק בעבודות מזדמנות ו'מחפש את עצמו'. חיילת בת 19 במעבר בין תפקידים; גוייסה לפני מספר חודשים אך התפקיד לא התאים וכרגע נמצאת בבית בחוסר מעש בהמתנה לשיבוץ מחדש.

מי שפנתה אלי היתה האם. בפנייתה כתבה לי שהיא מיואשת. בשיחה הראשונה שלנו שיתפה אותי שהיא מרגישה בביתה 'סמרטוט רצפה' כהגדרתה. 'לא סופרים אותה', היא 'על תקן משרתת'. בנה ובתה מדברים אליה לא יפה, מקבלים את מה שעושה למענם כמובן מאליו, לא עוזרים בכלל. זה כואב ומשפיל מבחינתה. אבל מה שהכי מטריד אותה זה העובדה ששניהם בסיטואציה אישית שנראית לה לא בריאה. שניהם נראים לה עצלנים, חסרי שאיפות ומסתמכים על ההורים שידאגו להם. כאשר היא מנסה לשוחח איתם זה לעיתים קרובות מסתיים במריבות וויכוח. בן זוגה, אבי הילדים, עובד שעות ארוכות וכמעט לא נמצא בבית; גם כשנמצא הוא לא מגבה אותה והיא מרגישה לבד במערכה.

הפגישות היו רק איתה, ללא השתתפות האב. בתהליך שעשינו למדה איך לקחת את הענינים לידיה, הבינה איך לנווט את מערכת היחסים ולנהל את התקשורת בבית. מה זה אומר? איך לייצר שיח פורה להבדיל מויכוח מתסכל, למדה לנטרל מצבים נפיצים מבלי לוותר על זכות הדיבור שלה והבעת הדעה. קלטה מה מביא אותה לחוויה של היותה מנוצלת ואיך להוציא את עצמה מהמקום הזה; הבינה מה לעשות כדי להצליח לדבר עם ילדיה כך שיקשיבו לה.

לאחר המפגש השלישי קיבלתי ממנה הודעה משמחת ומפרגנת:

"ציפי, הייתה שיחה כל כך טובה עם.. (בת ה 19). לא ידעתי שבכלל אפשרי שתהיה לנו שיחה כזאת. גם ארוחת שישי עברה נהדר ואח"כ כולם עזרו! אני רוצה להגיד לך תודה רבה. את מלכה."

מה שיש לי לומר על זה – תודה על הכרת התודה. ואני מצידי מוקירה תודה על שבחרה בי ללוות אותה, על שבכלל חשבה לצאת לדרך הזאת. זה בכלל לא פשוט להביא את עצמך למקום של שינוי, לשתף את עצמך, להתגבר על התנגדות וכעסים, ללמוד ולרכוש כלים, ליישם ולהתמיד בזה.

לאחר המפגש החמישי הרגשנו שיש יסודות מספקים ומפה תמשיך בכוחות עצמה. אם צריך חיזוקים, תזכורות ועידוד - היא יודעת שאני פה.