כשיש רצון, אף פעם לא מאוחר מדי.

את חושבת שיש מה לעשות? זה לא מאוחר מדי?"

שאלה שאני נשאלת לעיתים. פעם אלה הורים מודאגים בקשר לילדם, פעם אחרת בני זוג מיואשים... ואני לגמרי מבינה את השאלה. זה הגיוני לשאול.

זאת תשובתי: אם יש רצון לשנות - בדרך כלל כנראה שיש גם דרך. לכן לא. זה לא מאוחר מדי.

ומוטב מאוחר מאשר אף פעם. יגעת ומצאת תאמין.

בתוך הקושי קשה מאד לראות את האופק לשינוי. משל למה הדבר דומה? להליכה בתוך מבוך. כשנמצאים בתוך המבוך מצליחים לראות רק את הקירות שסוגרים סביב, אין מושג האם יש דרך, ומהו הכיוון. האם עוד יש סיכוי לצאת.

אבל במבט מלמעלה, ממרחק – אפשר לראות את האופק, את הנתיב. וזה בדיוק מה שאני עושה בתהליך היעוץ. אני עוזרת להתרחק מעט מעין הסערה, להתבונן מעליה. אשמע מכם מה קורה, נבין ביחד, תבינו אחד את השני, נלמד. נצליח להתנתק ממשקולת הכאב והדאגה ולהרים את הראש; נמצא את הדרך.