סבתא שואלת - איך להעיר לנכדה שלי בלי שתיעלב ממני

פנתה אלי סבתא בשאלה:

"הנכדה שלי בת 11, לפעמים כשהיא באה אלינו עם אימא שלה (הבת שלי), קורה שאני מרגישה צורך להעיר לה (למשל ביקשתי ממנה לא להישען על הקיר עם הנעלים).. אבל אז היא נעלבת, הולכת לחדר, והבת שלי רצה אחריה ומנסה לפייס אותה, מאד מתרגשת מהתגובה של הילדה ולדעתי רק מעצימה את העניין ושמה אותי בתפקיד ה"רעה".. אני מרגישה שהבת שלי מקלקלת את הילדה בזה שנותנת לגיטימציה לתגובות המוגזמות האלה.. היא גם מקלקלת את היחסים שלי עם הילדה.. אני לא יודעת מה לעשות וזה מאד מפריע לי".

תשובתי:

Photo by Sergiu-Valena - Unsplash

אני מבינה את תחושותייך, את גם צודקת שתגובה של המון יחס והתרגשות של בתך מההיעלבויות של נכדתך עלולות להעצים את ההרגל שלה להגיב באופן הזה, פשוט מפני שכך היא מקבלת הרבה יחס ותשומת לב מאמה. יחד עם זה, חשוב להבין שקרוב לוודאי שבתך מגיבה כך לא כדי להפוך אותך ל"רעה", אלא היא פשוט רוצה לעזור לבתה להרגיש טוב ולכן מנסה לפייס ולהרגיע אותה.

מכיוון שכך, אני מציעה לך להבין את נקודת המבט של בתך, מה שיעזור לך לא לכעוס ולא להיפגע בעצמך, אלא פשוט לראות שהיא מנסה להיות אמא טובה, וזה לכשעצמו דבר נהדר. יחד עם זאת, התגובה הזאת אכן שגויה.

הדרך שלך להשפיע על העניין היא להחליט על איך את מצדך מגיבה כשזה קורה ולתת דוגמה אישית. כי הרי את לא יכולה להחליט על ההתנהגות של הנכדה או של בתך – אבל את כן יכולה להחליט על ההתנהגות של עצמך. תגובה נכונה מצדך תהיה - לא להתרגש, לא להיפגע, להגיב בהבנה ובענייניות, תוך שאת לא מוותרת על הגבולות החשובים לך (כמו למשל לא ללכלך את הקיר) ויחד עם זאת את ממשיכה להיות נעימה ורגועה, סבתא אוהבת ומבינה. אז לאחר שהקטנה נעלבה ואמא שלה רצה לפייס אותה, מציעה לך להמשיך ולהתנהג כרגיל. תני נשיקה קטנה לנכדה ואל תכעסי על בתך.

כמו כן, ההמלצה שלי היא שבפעם הבאה שתיפגשו, שתפי את בתך ואת הנכדה בתחושותיך. את יכולה לעדכן את בתך מראש שכך את מתכוונת לעשות.. וכשאתן יושבות ביחד בכיף ובזמן רגוע, אמרי להן משהו בסגנון הזה:

"מיכלי (נאמר שכך קוראים לנכדה..), שמתי לב שלפעמים כשאני מעירה לך או מבקשת ממך דברים את נעלבת ממני, ואז אמא מנסה לפייס אותך.. ואני מבינה את זה כי קשה לה לראות שאת נפגעת כי היא כל כך אוהבת אותך והיא אמא מאד טובה. אז אני רוצה לומר לשתיכן, אהובות שלי – שגם אני מאד אוהבת את שתיכן ותדעו שאני אף פעם אף פעם לא מתכוונת לפגוע. אם זה יקרה שוב, אני אבין ואצטער אבל תדעו שזאת לא הכוונה! לפעמים יש לי דברים לומר, ואני לא רוצה לפחד להגיד אותם. אני סומכת עליך מיכלי שאת יכולה להבין אותי מבלי להיפגע, ואני מבקשת שגם את תגידי לי דברים.. מבטיחה שתמיד אקשיב לך מבלי להיעלב ואת יכולה להגיד לי הכל. מה דעתכן על ההצעה שלי?.. מיכלי, מה את אומרת..?"

ואז הקשיבי להן, שמעי מה שיש להן לומר. נהלי איתן שיחה ממקום שווה ומכבד, בגובה העיניים, כשאת רגועה, בטוחה בעצמך וקשובה להן.

ובפעם הבאה כשהנכדה נפגעת שלא בצדק לדעתך, מגיבה בדרמה ואמא שלה מפייסת אותה - הביני שהילדה זקוקה לאמא שלה ולתשומת הלב שלה.. זה הכל. אל תכעסי, אל תפגעי, אל תרגישי שעושים ממך ה"רעה", אל תנטרי טינה וגם אל תתרגשי.. כשאת תהיי רגועה ושלמה עם עצמך – השאר כבר יצטרפו.

בהצלחה.