כשהם אומרים "אוף, אתם לא מבינים אותי" – הם מתכוונים לומר: "אני צריך את ההבנה שלכם".
כשהם נכנסים לחדרם וטורקים את הדלת – הם מתכוונים "אני צריך מרחב אישי ופרטיות. אני מגבש עכשיו את הזהות הנפרדת שלי".
כשמתווכחים איתכם על שעת החזרה בלילה ("כל החברים שלי חוזרים מאוחר") הכוונה היא שהבילוי החברתי מאד חשוב להם.
כשהם מתעצבנים ולא רוצים לקום בבוקר ("תעזבו אותי כבר..") הם בעצם אומרים שהם עייפים, שקשה לקום ואין חשק ללכת לבי"ס.
כשהם מתלוננים שאין להם מה ללבוש ("אני לא יכול לצאת ככההה") הם מתכוונים לומר שההופעה החיצונית שלהם מאד חשובה להם.
ומה באשר אליכם?
כאשר אתם אומרים "ביקשתי ממך כבר אלף פעם" - אתם מתכוונים לומר שאתם צריכים את עזרתם ושבבית שלכם כל אחד תורם את חלקו.
כשאתם כועסים עליהם כשקמים רק בשתיים בצהריים והיו ערים כל הלילה בחוץ עם חברים או מול המסך – אתם מתכוונים לזה שאתם מודאגים מכך שלא מתפקדים בצורה טובה ובריאה.
כאשר אתם צועקים עליהם "אתה לא תדבר אלי יותר ככה, שמעת?!" - הכוונה שלכם היא שבחוצפה אי אפשר להשיג מכם דברים.
כאשר אתם מגלים ששיקרו לכם ("אז איפה היית? תגיד לי את האמת או שלא תקבל יותר כסף!") אתם מתכוונים לזה שחשוב לכם לדעת מה באמת קורה איתם, כי כהורים שלהם שלומם ובריאותם חשובים לכם.
ודאי יש עוד דוגמאות. בכל קונפליקט איתם שווה לחפש מה מסתתר שם. תמיד מאד מועיל להבין מה מתחבא מאחורי הדברים. גם אצלם, גם אצלנו. וזאת למה? כי כשמבינים מה הבעיה (מה הקושי, מה מדאיג, מה צריכים, מה חשוב) אז גם אפשר להתחיל לגשת לפיתרון. סוג של חוק טבע.
Comments