ייעוץ זוגי - סיפורי מקרה
מקרה א'
רחל הכירה את יואל (שמות בדויים) כשהיתה בת 22, לאחר מערכת יחסים קצרה שהובילה להריון לא מתוכנן. הזוג התחתן, הקים משפחה. אך המציאות בבית היתה קשה כבר מן ההתחלה. כיום ילדם הבכור כבר מסיים תיכון, הצעיר ביסודי. המוטיבציה להגיע לייעוץ היתה בגלל הילדים. התחושה הייתה שעל עצמם ויתרו כל השנים, אבל כשראו שהמצב בבית פוגע משמעותית בילדים הבינו שחייבים שינוי.
תהליך הייעוץ:
תהליך הייעוץ ארך כמה חודשים וכלל כ-20 מפגשים, ביניהם גם כמה מפגשים אישיים עם כל אחד מבני הזוג בנפרד. לאחר שלב האבחון, עבדנו על המעבר מחוויה של חוסר תקווה ותוחלת שליוותה אותם כבר מתחילת הנישואין, להבנה שיש בסיס ורצון לקשר זוגי טוב, תקשורת והקשבה.
המפגשים היו ההזדמנות של בני הזוג לשבת ולדבר, לפגוש אחד את השני, באמת, לראשונה. המציאות של מתח מתמיד, כאב, קושי וטינה התחלפה במוטיבציה ותקווה. נוצרה מחוייבות אישית וזוגית לשינוי לטובה.
בתהליך בנינו תשתית להבנה ושיח זוגי. שוחחנו על הפערים האישיים, על השוני בהעדפות. למדנו כיצד לגשר על כך מתוך שותפות וחברות, תוך מתן כבוד ומרחב לבחירות ולהעדפות האישיות בצד שמירה על חוויה זוגית משותפת. יצרנו מנגנונים ושגרה שתומכת ביכולת להתנהל בדרך שמשמרת את הקרבה והחברות רוב הזמן, גם ברגעים של קושי. בני הזוג גילו את האהבה ביניהם.
התהליך העיקרי הסתיים כאשר בני הזוג חשו שהמטרה העיקרית הושגה, שהחוויה בבית הפכה מתחושה של שדה קרב מתמיד למרחב שיש בו הרבה יותר משפחתיות, שלווה, חום ואהבה.
בשלב זה החלטנו לעבור למפגשי תחזוקה חודשיים על פי הצורך. מטרת מפגשי התחזוקה היתה לשמר את המיומנות הזוגית, בצד הדרכה הורית להתנהלות מול דילמות ואתגרים עם הילדים שצפים ועולים, הפעם כזוג הורים שיש ביניהם שותפות, הסכמה ותיאום.
שרון וליאור (שמות בדויים) נשואים 17 שנים, 5 ילדים מגיל הגן ועד חטיבה. היוזמה להגיע לייעוץ היתה של בת הזוג, שהרגישה חוסר ביטחון בקשר.
כשפנתה אליי סיפרה כי אוהבת מאד את בעלה, ומאד מרוצה ממנו כאבא ובן זוג. אך כאשר יש ביניהם חוסר הסכמות וויכוחים, למשל על חינוך הילדים, הוא מסוגל להקצין מאד את הויכוח, ואז פשוט לקום וללכת. היא מרגישה מצוקה קשה, עד כדי כך שפוחדת שיום אחד פשוט יקום ויעזוב אותם.
תהליך הייעוץ:
בתהליך הייעוץ, הבנו מה המקור להרגשה הזאת, איך יתכן שאבא ובעל מסור ואוהב נתפס כמי שעלול לקום ולעזוב. למדנו איך יוצרים מציאות שבה אין פחד מנטישה אלא ההיפך - יש ביטחון ואמון. יצרנו הבנה זוגית עמוקה, תמיכה וחברות. בני הזוג פיתחו מודעות למעשיהם ולקחו אחריות אישית. בן הזוג למד מה ההשפעה שיש לאופן שבו הוא פועל, בת הזוג למדה לפרש דברים מתוך ביטחון עצמי ולסמוך על עצמה, על בן זוגה ועל השותפות והאהבה ביניהם.
התהליך ערך כשנה וכלל כ 40 מפגשים, שעסקו הן בזוגיות, הן בקונפליקטים הנובעים מסוגיות מול המשפחה המורחבת והן ביצירת תיאום ושפה הורית משותפת. מאז סיום התהליך העיקרי, מדי פעם מקיימים מפגשי תחזוקה על פי הצורך של בני הזוג - לרענון השיח הזוגי, לשיתוף והנכחת ההצלחות, לשיתוף ושיח על קשיים שעולים, לשיח על דילמות מול הילדים.
מקרה ב'
מקרה ג'
משה ונטלי (שמות בדויים) הכירו לאחר גירושיהם, התאהבו והחליטו לבנות חיים משותפים. לשניהם ילדים במשמורת משותפת והורות פעילה ומעורבת עם בני הזוג הקודמים. לקראת מיסוד הזוגיות שלהם בפרק ב', פנו אלי במטרה לבנות נכון. לא רוצים לחזור על טעויות העבר, מבינים את המורכבות של המשפחה החדשה שעומדים לבנות ורוצים להצליח.
תהליך הייעוץ:
המפגשים עסקו בביסוס הזוגיות, בהבנה מה רוצים ואיך עושים את זה, בהגדרת המשפחה שמתכוונים לבנות.
עבדנו על היכולת להתנהל כזוג מול מצבים של חילוקי דיעות, תחושת בדידות בקשר או חוסר ביטחון. קיבלו כלים ותובנות איך להתמודד עם מצבים שבהם לחצים סביבתיים (ילדים, בני זוג קודמים, משפחה מורחבת) עלולים לאיים על שלמות הקשר. במקביל לתהליך הזוגי הצליחו להתמודד גם עם המורכבות של החיבור הכלכלי ביניהם. החליטו שמה שנכון עבורם זה לפנות ביחד לעו"ד אחד המייצג את האינטרס של שניהם, שבאמצעותו הגיעו להסכם ממוני לחיים משותפים - ממקום משתף ומחבר.
חלק משמעותי מתהליך בניית הזוגיות בסיטואציה המשפחתית החדשה היה למידה כיצד להתנהל נכון כבני זוג והורים באתגרים החינוכיים היומיומיים מול ילדים ביולוגיים שלי/שלך. גיבשנו דרך הורית משותפת, המתקיימת בצד הכרה בגישות שונות של כל אחד מבני הזוג ובהשפעה החינוכית שיש למעורבות של ההורה השני שאיתו כל אחד מבני הזוג ממשיך לנהל הורות פעילה (האב של ילדי בת הזוג, האם של ילדי בן הזוג).בני הזוג גם למדו כיצד נכון לנהל את התקשורת והיחסים עם בני זוגם לשעבר, באופן המיטיב עם הילדים ועם עצמם.
התהליך העיקרי נמשך כשנה במפגשים דו שבועיים, והסתיים כחודשיים לאחר המעבר למגורים משותפים; בסיומו הוסכם עקרונית להיות בקשר ולקיים מפגשי תחזוקה, או במידת הצורך לחזור לתהליך סדור, לפי הצורך והמצב.