הגיע הקיץ ואתם רוצים או חושבים שכדאי להתחיל גמילה? הנה הטיפים שלי בשבילכם לגמילה טובה ובטוחה:
גמילה מחיתולים זו החלטה הורית – מתי להוריד חיתול, מתי להתנסות באסלה. לכן, גמילה פשוט מתחילים. ברגע שאתם ההורים בשלים ומחליטים שנכון מבחינתכם לעשות זאת; בבת אחת, מבלי לבקש את הסכמת הילד ומבלי לחכות לשיתוף הפעולה שלו.
הכי חשוב זה להבין שהמטרה בגמילה היא להעביר את האחריות של הילד על הגוף שלו אליו עצמו. עד היום החלפתם לו חיתולים והייתם אחראים על העניין. מרגע שאתם מתחילים לגמול אותו – אתם מעבירים אליו את האחריות. תהליך הגמילה נועד ללמד אותו ולאמן אותו בלקיחת האחריות הזו.
קחו בחשבון שזו תקופת לימודים ותקרנה תקלות. צרו לעצמכם את התנאים הנוחים לעשות זאת, כל מה שיעזור לכם להרגיש נינוחים ומשוחררים. למשל - כסו את הספות, המעיטו בנסיעות ארוכות, אם צריך צמצמו ביקורים אצל חברים או אצל סבא וסבתא. היו סבלניים, נון-שלנטים ורגועים. תנו לו ללמוד בזמן ובקצב שלו תוך שאתם סומכים עליו שבסוף ילמד. כמה זמן שייקח! היו בטוחים בעצמכם, לא מתרגשים או לוקחים אישית את התקלות בדרך.
אני מציעה שכשאתם מחליטים להתחיל את הגמילה, הסבירו לו מה הולך לקרות באמצעות שיחת הכנה קצרה ונעימה: אימרו לו שהוא בגיל שילדים לומדים ללכת לשירותים ולעשות באסלה. לכן מהיום הוא יהיה עם תחתונים ולא עם חיתול, ואתם תעזרו לו ללמוד ללכת לשירותים בעצמו, לשבת על האסלה ולעשות שם פיפי וקקי. שככה זה כל האנשים בעולם; גם אימא, גם אבא, גם סבא, גם סבתא הולכים בעצמם לשירותים; אימרו לו שמכיוון שזה הגוף שלו, רק הוא יכול להרגיש כשהוא צריך פיפי או קקי - ולכן אתם לא תשאלו אותו ולא תזכירו לו. כשמרגיש שיש לו את הדגדוד בבטן שמסמן לו שצריך לשירותים, הוא יכול ללכת. ואם הוא צריך עזרה הוא יכול לקרוא לכם ותבואו לעזור לו. ועד שילמד יכול להיות שלפעמים יעשה בתחתונים – ואם זה יקרה, אז לא נורא, ככה זה כשלומדים. תחליפו לתחתונים נקיים וזה הכול.
אל תכעסו עליו כשהוא מפספס, אבל גם אל תשבחו אותו, אל תתלהבו ואל תתגמלו אותו כשמצליח לעשות יפה בשירותים. פשוט התייחסו לכל העניין בטבעיות ובענייניות. כשעושה באסלה אפשר להגיד בקול נעים ואוהב: "יופי, עכשיו בוא נוריד את המים". אם ראיתם שפספס הגידו ברוגע ובנעימות: "אני רואה שהתחתונים מלוכלכים, נחליף". קחו אותו ביוזמתכם רק בזמנים מוגדרים כגון לפני יציאה מהבית או לפני שהולכים לישון. אז פשוט לקחת אותו לשירותים כי זה זמן שהולכים לעשות פיפי כחלק מההרגלים הנכונים (כמו לצחצח שיניים לפני השינה).
מאד חשוב לא לעשות את כל הדברים האלה:
לא לספר סיפורים על גמילה (אם יש סיפור שאוהב לשמוע ועוסק בגמילה בהחלט אפשר לספר אותו מדי פעם בשגרה, כעוד אחד מהסיפורים, אבל לא מתוך מטרה להתעסק בנושא וללמד את נושא הגמילה...). לא לתת פרסים, לא לדבר על זה בגן עם הגננת כשהוא שומע או מבין שמדברים עליו (לשאול את הגננת מה קורה עם הגמילה בגן רק בטלפון כשהוא לא שומע..!); לא לדבר על זה ביניכם כשהוא שומע. לא להפוך את נושא הגמילה למשהו ערכי שמגדיר אותו (למשל - "איזה ילד גדול, כל הכבוד".. ) או למשהו שקובע את היחסים שלו איתכם) למשל -"אתה כל כך משמח אותי, אני מאד גאה בך שהצלחת")
כאמור, האחריות על הגוף שלו היא שלו. אם כל הזמן תשאלו אותו אם הוא מסכים להוריד את החיתול, ללבוש תחתונים, אם הוא רוצה לשבת על האסלה, אם הוא צריך ללכת לשירותים, תזכירו לו, תתעסקו בזה - הוא יבין שהאחריות היא שלכם! יקלוט שזה "ביג דיל" מבחינתכם. זה ייתן לו רווח פסיכולוגי בלתי מודע של המון שליטה, תשומת לב והתעסקות, מה שעלול לגרום לו למשוך את תהליך הגמילה.
גם בנושא הזה, ואולי במיוחד, צריך לזכור שעודף דברת והתייחסות לנושא מפיקים רווח פסיכולוגי סמוי וזה עלול לגרום לזה להפוך ל"אישו" בעייתי.
זהו, על קצה המזלג. אין ספק שמדובר בשלב משמעותי בחייכם ובחיי ילדכם הפעוט.. אז בהצלחה רבה ממני, שיעבור בקלות.