שלום ציפי,
שאלה שמאד מטרידה אותי. בתי בת חמש והיא מאוד מאוד רכושנית. אנחנו גרים בבית גדול ויש חדר שלם של צעצועים שגם מסודר יפה וחדר השינה מיועד רק לשינה ויש בו שתי מיטות (שלה ושל אח שלה בן השלוש), ספרים ושידות ליד המיטה. בתי ממלאת את כל סביב המיטה שלה בצעצועים, יצירות וכל דבר הבא ליד, גם חפצים שטותיים. זה הגיע למצב שהיא רוצה ללכת לבית של חברות אבל לא להזמין חברות אלינו כדי ״שלא ייגעו לה בדברים שלה״, לדבריה.
אני מאוד מודאגת מהמצב החברתי שלה שנפגע מהרכושנות הזאת שרק הולכת ומתגברת. אשמח מאוד מאוד לעצתך.
תשובתי:
את צודקת בכך שנראה שבתך סיגלה לעצמה רכושנות מופרזת שפוגעת בה. שימי לב – הרבה פעמים, ככל שיש לנו יותר חפצים ויותר אפשרויות, אנחנו נהיים פחות מרוצים.. זהו כנראה טבע האדם. חשוב להבין שעודף בחירה ועודף צעצועים מבלבל ומקשה על ילדים, במקום ליצור שמחה וסיפוק. הרבה צעצועים ומשחקים זה נהדר – בתנאי שמה שנוצר זה עושר חוויתי והזדמנויות למשחק מגוון, לא חוויה של בלבול ולחץ.
יש לאזן את הדברים. ילדתך, במקום שתשחק בשמחה עם חברות, חרדה לגורל ה"רכוש" שלה ולא מתפנה ליהנות ממה שיש לה בדרך נכונה ובריאה. אני מרשה לעצמי להניח שעד כה שוחחת איתה על העניין, שאלת אותה למה היא נוהגת כך, הסברת לה, ביקשת ממנה, ניסת לשכנע אותה.. אני מניחה שזה נושא מדובר ונדון. ההמלצה שלי היא לא לעסוק בזה יותר, לא לתת לה רווח פסיכולוגי כתוצאה מעיסוק יתר בעניין. הדרך הנכונה ללמד אותה זה לא באמצעות הרבה דיבורים והסברים, אלא דרך מעשים וחוויות. כך שתלמד כתוצאה מהתוצאות להתנהגות שלה, תבין בעצמה שזה לא כדאי.
אני ממליצה שתעדכני אותה בשיחה קצרה ונעימה מה עומדת להיות הגישה החדשה שלך לגבי זה, מה את עומדת לעשות. קיימי את השיחה בזמן רגוע וניטראלי, אמרי לה כך:
"מתוקה, שמתי לב שבזמן האחרון את מאד מודאגת בגלל כל הצעצועים והמשחקים שלך. את שומרת עליהם ליד המיטה שלך, שמתי לב שאת אפילו לא רוצה להזמין חברות כי את מפחדת שיגעו לך בדברים. אני רוצה שתדעי שאני שמחה שיש לך הרבה משחקים ושאת שומרת עליהם, אבל משחקים נועדו לשחק בהם, וזה לא טוב שזה מדאיג אותך. בתור אימא שלך אני צריכה לדאוג לזה שיהיו לך הרבה הזדמנויות לשחק עם חברות וחברים, שהצעצועים שלך ישמשו למשחק שמח ולא יהיו סיבה לדאגה בשבילך. אני יודעת שרק את יכולה להחליט איך לשחק ועם מי. לכן, החלטתי שמהיום אני לא אדבר איתך על זה יותר. אבל מה שעוד החלטתי זה שמשחקים ודברים שאני רואה שאת מפחדת שיגעו לך בהם אני אקח ואשמור אצלי. ככה תדעי שהם שמורים ואף אחד לא נוגע בהם. אני אשאיר לך רק את המשחקים שאת לא לחוצה בגללם ויכולה לשחק בהם בנחת עם חברים. כי משחקים נועדו לשמח ילדים ולא לגרום להם לדאגה. אז את יכולה לבוא איתי עכשיו לחדר, נבחר ביחד את המשחקים שאת לא רוצה שיגעו בהם ואני אקח אותם אליי. נשאיר רק את המשחקים והחפצים שאת מרשה גם לחברים לגעת בהם".
ואז – עשי בדיוק את מה שאמרת. אם היא מסרבת לבוא איתך, מתווכחת או כועסת אמרי לה שאת מבינה שזה קשה לה, אבל כך החלטת כי זה מה שנכון בשביל שתוכל ללמוד ליהנות מהדברים שיש לה ושלא תהיה מודאגת בגללם.. לכי בעצמך לחדרה וקחי כמה משחקים שנראה לך. אמרי לה שבגלל שכשיש לה הרבה דברים זה מקשה עליה, אתם גם תקנו פחות, כדי שתוכל ליהנות ממה שיש ולא תצטרך לשמור על כל הדברים כל הזמן.
ובפעם הבאה שבתך אומרת שלא רוצה שחברה תבוא אליה כי היא לא רוצה שיגעו לה בדברים – אל תנסי לשכנע או להסביר. רק הגידי לה בנועם וברוגע שאת מבינה, אבל את מצטערת. היום במקרה את עסוקה ולא יכולה לקחת אותה לחברה לשחק. אם היא תשנה את דעתה תוכלו להזמין.
אני מקווה ומאמינה שזה יעזור, בהצלחה!